בפתח הקובץ 10 שחשיפה זו התמקדה בגיל הרך, הובילה מרכזיותם של שירים בעבודה החינוכית בגיל זה לפעילות ענפה של יוצרים, מחנכים ואנשי לשון למען מילוי החוסר בתחום זה של התרבות העברית . זהר שביט טובעת את המושג "ביות" ( domestication ) כביטוי להפיכת הזר והרחוק לקרוב ולמוכר, כדי שהקורא ירגיש בן בית . במאמרה היא בוחנת כיצד בתקופת היישוב ובשנים הראשונות להקמת המדינה בא לידי ביטוי המתח בין הרצון לתרגם לעברית את ספרות העולם – כלומר, להביא "הביתה" את הזָר, לבין השאיפה להפוך את הזר לקרוב . את המתח הזה היא בוחנת בשורה של טקסטים לילדים שנחשבו קלאסיים, ולכן ביקשו המתרגמים והוצאות הספרים לעשותם גם לחלק בלתי נפרד ממדף הספרים העברי . זיוה שמיר בוחנת את שירת ביאליק לילדים, ומתארת את האופנים בהם הטמיע ביאליק באופן מוסווה ובדרך קלילה ואגבית רעיונות אנטינומיסטיים חתרניים . שי רודין עורך מיפוי רחב של ביוגרפיות המיועדות לילדים ולנוער ומזהה שני גלים מרכזיים המאפיינים את הז'אנר בספרות הילדים והנוער הישראלית . בגל הראשון, המוקדם יותר, מוקדשות ביוגרפיות לאישים יהודים שתרומתם המרכזית היא בעיצובו של הרעיון הציוני ובתקומ...
אל הספר