117 פרק ד : בין חזון לפרגמטיזם : עלייתו ודעיכתו של חזון מדינת התורה הקו המבדיל בין תומכי הרעיון למתנגדיו נוגע להערכת מידת יכולתה של נקודת מפנה היסטורית להביא לידי שינויים מהפכניים כוללים ומקיפים . מתנגדי הרעיון, כפי שראינו, התחשבו באילוצי המציאות אף שהיו שותפים להכרה הבסיסית בגודל השעה . תומכי הרעיון, לעומתם, ראו בנקודת מפנה היסטורית זו הזדמנות בלתי חוזרת להתגבר על אילוצי המציאות ולעצבה בהתאם להשקפתם . בסגנון האופייני לכלל התומכים ברעיון הדגיש אחד הדוברים, "כי שעה גדולה כהיום אינה נכבשת בצעדים מדודים, ורק אם נשאף לגדולות ותכנית עבודתנו תהא 106 שרגאי ביקר בחריפות את הגישהרחבה ומקיפה נעורר את הכוחות הרדומים" . המתחשבת באילוצי המציאות בכללותה, ודבריו מייצגים נאמנה את השקפת כל התומכים ברעיון : נוהג נפסד קיים ביננו [ . . . ] שכל רעיון ומחשבה, הצעה ותכנית אינם נבדקים לאור האמת לאמיתה, אלא נוכח המציאות הקיימת [ . . . ] חסידי "המציאות" מתעלמים מכך, כי כל רעיון חדש, כל הצעה חדשה, כל עיקרם אינם באים אלא לשנות את המציאות הכוזבת, המרה, הבלתי נכונה, שהכרח לשנותה [ . . . ] השקר הגדול ביותר בעולם הוא...
אל הספר