19 פרק א : פוליטיקה הסדרית : מסגרת היסטורית ומושגית שאנו דנים בה התבטאה דומיננטיות זו במספר תכונות : זכייה בכל מערכות הבחירות ברציפות ללא יוצא מן הכלל ( ושעתידה להיקטע רק במהפך הפוליטי ב- 1977 ) ; הזכיות היו לרוב בפער גדול מאוד של 25 - 30 מושבים מהמפלגה השנייה בגודלה, מה שהבליט עוד יותר את הדומיננטיות של המפלגה ; באופוזיציה לא ניכר קיומה של מפלגת אופוזיציה ראשית המסוגלת להציב חלופה רצינית להתמודדות על השלטון ; תודעתית זוהתה המפלגה עם הקמת החברה והמדינה וביסוסן באופן שגם יריבותיה הכירו בדומיננטיות שלה . במערכת הפוליטית לא התקיימה בפועל תחרות ראשית, היינו תחרות על עצם השגת השלטון ועל התפקיד הבכיר במערכת שהוא תפקיד ראש הממשלה . התחרויות היו משניות : בכמה תזכה כל מפלגה, מה יהיה הפער בין המפלגות, מי תשתתף ומי לא תשתתף בקואליציה, באילו תפקידים תזכה כל מפלגה, וכיוצא באלו . אולם לכולם היה ברור מאיזו מפלגה יגיע ראש הממשלה עוד בטרם התקיימו הבחירות בפועל . למעט שנתיים שבהן משה שרת היה ראש הממשלה, בשנים 1954 - 1955 , בכל שאר השנים עד שנת 1963 היה זה דוד בן גוריון . גם אם מפא"י מעולם לא זכתה לרוב מ...
אל הספר