16 | הקומה השנייה והתאחד עם ״חבורת העמק״ . עין חרוד היה סמל ההגשמה הציונית והוביל רעיונות תרבותיים, כלכליים וחברתיים חדשים שהשפיעו הן על תנועת הקיבוץ המאוחד וההתיישבות העובדת והן על החברה היישובית כולה . שרה וחיים הכירו זה את זה בגרעין ההקמה, הפכו לזוג ונכנסו יחד לאוהל משותף כפי שהיה מקובל בקיבוץ . בשנת תרפ״ו ( 1926 ) כבר היו בעין חרוד שבעים וחמישה ילדים . החינוך המשותף היה ממוסד ולגיל הרך היו בית תינוקות, בית פעוטות, גנון וגן ילדים . הגננות הושפעו מתורת הגן של מחנכים כפרבל, מונטיסורי ודרקולי ופעלו בדגם ״הלמידה מתוך עשייה״ של דיואי . במקביל הוקם הצריף הראשון של בית הספר . התנאים וסדר היום של החברים וכן רצונם של ההורים להשפיע על חינוך הילדים הכריעו בהחלטה על צורת הלינה המיוחדת של הילדים . הטיפול והחינוך המשותף בקבוצה נועדו לשתי מטרות ברורות . האחת, לאפשר לחלוצות האימהות להתמיד בעבודתן ובפעילותן הציבורית, והשנייה, לוודא שהדור הממשיך, עתיד החברה, יקבל את השכלתו על יסודות החינוך העברי החדש . התפיסה הייתה כי הילדים הנם באחריות הקולקטיב והייתה הסכמה כי החברה היא שאחראית על גידולם . עמליה היי...
אל הספר