296 דוד גורביץ' | רוני לוינגר ביצירה זו אנו נכנסים לדיאלוג מורכב בין תרבותו של הרוב היהודי השולט לבין תרבותו של מיעוט שמצד אחד מבקש להשתלב במדינה הישראלית ומצד שני אינו רוצה לוותר על הזהות הערבית-פלסטינית שבה צמח ובה הוא חי . האם ניתן - שואל קשוע - להגיע לידי פתרון חדש שיהיה מבוסס על מגעים ומעברים בין – קהילתניים, שבו כל צד יוצא למסעות תיור וחקר במחוזו של האחר ? האם ניתן לאמץ סגנון חיים ומחשבה אקלקטיים שיבטלו את הגבולות התרבותיים והפוליטיים הקפואים המקובלים ? או שמא מדובר באוטופיה שדינה להתרסק אל סלע המציאות ? אף כי תשובתו של קשוע היא קומית ביסודה, דומה כי אין הדבר גורע מן ההעזה הפוליטית העומדת בבסיסה . העזה דומה נמצא גם אצל דורית רביניאן, שליצירתה "גדר חיה" ( 2014 ) , נגיע בהמשך . את ניתוח יצירתו של קשוע נתחיל בכותרת - גוף שני יחיד - הרומזת ללוגיקה של דיוקן עצמי ולדיאלוג בין "האני" לביו "האתה" שלו ( "גוף שני" ) . דיאלוג זה נותר עמום : האם מדובר בהתכתבות עם "אתה" מדומיין, שהוא מצד אחד האלטר – אגו של האני, ומצד שני גם שונה ממנו, ואולי הוא מעין קריקטורה מוגזמת שלו ? האם מדובר במשחק חופשי...
אל הספר