6 הרטוריקה של הגוף המתענג והנוסטלגיה לקהילה הקדומה: 'החלקיקים האלמנטריים' למישל וולבק

130 דוד גורביץ' | רוני לוינגר המעבר מיצירתו של ז'ורז' פרק הדברים אל החלקיקים האלמנטריים ( 2001 ) של מישל וולבק נראה טבעי . תהליך מותו של הסובייקט הקהילתני בצל הקפיטליזם הצרכני, שעליו בישר פרק, עולה כעת מדרגה ומגיע לשיאים דיסטופיים חדשים . זרע הפורענות שנטמן בשנות ה – 60 צמח לג'ונגל של הדוניזם צרכני בשנות ה – 90 של המאה שעברה . גיבוריו של וולבק חיים כבר את הדילמה הקהילתנית במלוא המלנכוליה שלה, הם חוזרים ושואלים : מה דינו של הליברל האטומיסטי בחברה הטכנולוגית המנוכרת של סוף המאה ? מה דינו של האדם שעזב מאחורי גבו את הקהילתנות המחבקת של העבר ? בסגנון שאינו ירא את הפאתוס ואת ההומור השחור מצייר וולבק תמונה קודרת של אירופה בסוף האלף ; אירופה המכלה עצמה לדעת במקלטים קהילתניים פיקטיביים תוך דבקות אובססיבית במיתוס החירות המיושן של שנות ה – 60 . פרק כותב במינימליזם סרקסטי, מלוטש ומלנכולי, הנמסר בקולן החלול של הדמויות המנותקות ביצירה . וולבק כותב בלשון עשירה, מטפורית ופיוטית, המלווה בעיונים פילוסופיים על משמעות החיים . ואף על פי כן נראה כי גיבורי שתי היצירות מגיעים לאותו מבוי סתום עצמו . דבר זה קצת...  אל הספר
רסלינג