ארץ - גנים 42 יישום גישת הרישות אינו מתמצה בפעולה חד-פעמית, אלא בפעולות יומיומיות של תחזוקה, שימוש וחשיבה מחודשת על מאפייני הרשת . פועל יוצא מכך הוא תפקידה המרכזי של הרשות המקומית בכל הנוגע לטיפול ולפיתוח חלקיה השונים של הרשת, בהתאם לצורכי החיים המשתנים בעיר . תפיסת הרישות מצריכה נאמנות לסדר יום מרחבי ולאורך זמן . גישת הרישות אינה חדשה . גישה זו אפיינה את התכנון המודרניסטי והשפיעה 64 עלויות על תכנון המרחב הציבורי בערים רבות בישראל בשנות ה- 50 וה- 60 . ניהול ואחזקה והצורך בהשקעת משאבים כספיים ואנושיים באופן מתמשך גרמו לערים רבות לזנוח את התשתית הרשתית שהייתה טבועה בהן כבר מעת ייסודן . האחריות למרחבים ה"סמי-פרטיים" וה"סמי-ציבוריים" הועברה לידי התושבים, וכפועל יוצא מכך, בהיעדר מנגנון מוסדר לתחזוקה, נותרו סביבות אלו מוזנחות ונטושות . בשנים האחרונות ניכרת בשיח התיאורטי והמקצועי כמיהה לחזור לגישת הרישות, הנתפסת כעשויה לקדם עקרונות נוספים כמו ציפוף, צמיחה חכמה וחוסן 65 כך, למשל, המרחבים ה"סמי-פרטיים" ו"הסמי-ציבוריים" עירוני ( Resilience ) . מוגדרים מחדש כגינות קהילתיות או כמרחבים ירוקים המנוה...
אל הספר