21 גם על הכוחות האחרים ביישוב וגם על דוד בן-גוריון� ההבדל היה במסקנה� הלגיטימציה למרד, לעצם ההתקוממות בְכוח ולעיתויה, נובעת אפוא ממטרתו : הצלת יהודים� ההצלה מותנית בהצלחת המרד, כלומר בהקמת ממשלה עברית בארץ-ישראל� את הממשלה העברית חייבים להקים כבר 'בימי המלחמה', ולא להמתין לוועידת שלום כפי שהיה בתום מלחמת העולם הראשונה, משום שרק ממשלה עברית שתיכון בארץ-ישראל תפתח את שעריה ואז ינהרו אליה היהודים� וָלא הם צפויים להשמדה� זה פירושה המעשי של הססמה 'חירות או מוות' ברמת הציבור הלאומי, ומשום כך חייבים להתחיל 'מיד' במלחמת השחרור ולא להמתין לתום מלחמת העולם� מתוך כך ביקש בגין להתגבר גם על בעיית המרות הלאומית, או על הסמכות לפרישה ולפעולות שלא במסגרת מוסדות היישוב, שעוררו את התנגדות היישוב המאורגן למעשי 'הפורשים'� בגין טען שהסוכנות היהודית 'אינה ממשלה של מדינה, אלא הנהגה של תנועת מתנדבים', ובשל אופייה הוולונטרי רשאי האצ"ל — גם הוא גוף וולונטרי — ליטול את היזמה, כיוון שלפי מיטב שיפוטו לא עשתה הסוכנות היהודית את מה שהשעה הייתה צריכה לו : מרד בשלטון הזר� הפתרון לבעיית המרות והפרישה יימצא בבחירות כלליו...
אל הספר