הקדמה

י בפני הטרדות אנטישמיות, סירב לכתוב בחינות בשבת ולהביא טרפה אל פיו� העמידה על משמר הכבוד הלאומי והרכיב הדתי של הזהות הלאומית אפיינו את התנהגותו מאז ועד אחרית ימיו� בגין קיבל בלא סייג את עמדת ז'בוטינסקי בדבר ההכרח ביציאת היהודים מאירופה ( 'תכנית האווקואציה' ) ובדבר זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל משני עברי הירדן — 'שלמות המולדת' במינוח שהעדיף הוא — על יסוד שילוב של הזכות ההיסטורית עם המסורת הדתית שיסודה בתנ"ך ועם שיקולים של אסטרטגיה לאומית� בזכות על ארץ-ישראל 'בשלמותה ההיסטורית' ראה עיקרון מקודש, ערך שאין להמירו בערכים אחרים, וכשהקים את תנועת החרות הציבו בראש עקרונות התנועה� לצד שלמות המולדת הציב את השאיפה לקיבוץ גלויות, שנבעה מעצם גישתו הציונית, ובהיותו ראש הממשלה הסיק ממנה מסקנות מדיניות אופרטיביות במערכה למען יהודי ברית המועצות וארצות ערב ובהעלאת יהודי אתיופיה� צמיחתו של בגין בתנועת בית"ר הייתה מהירה, ואחרי הפולמוס עם ז'בוטינסקי, המובא בכרך זה, מינה אותו ראש בית"ר לנציב בית"ר בפולין ובא במיוחד מפריז להשתתף בטקס נישואיהם של מנחם ועליזה לבית ארנולד� כעבור שלושה חודשים פרצה מלחמת העולם...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה