פרק שלישי: המחאה

103 ' הצודקים והנרדפים ' התחברו להפגנות בקלות . לקבוצה זו לא היה מכנה משותף ביוגרפי שהיה הבסיס לטקסי ההנצחה שעסקו בעבר, וחבריה לא צברו כוח פוליטי מספיק כדי לשתפם כגורמים בולטים 3 הם יכלו להשתתף בהפגנות משום שהם התייחסו להווהבטקסי המפלגה הפורמליים . המשותף לכלל החברים, ללא קשר למעמדם בתוך התנועה . ההפגנה היתה, לפיכך, טקס פוליטי אקטואלי שנועד לאחד את כל הזרמים בתנועה סביב הנהגתה . הנהגת התנועה 4 לא השתמשה כמעט במונח 'הפגנה' והכותרת שניתנה לאירועים אלו היתה 'עצרת עם' . ההפגנות של תנועת החרות החלו כשהנהגתה התמודדה עם המציאות שלאחר הקמת המדינה ועם תוצאות הבחירות הראשונות, שהתנועה נותרה בהן מחוץ למערכות הכוח וקבלת ההחלטות השלטוניות . התנועה היתה מפולגת גם בתוכה . דבר זה הומחש לאחר קיום הוועידה הראשונה אשר שיקפה את המתחים הרבים בין הקבוצות בתנועה . עקב הריחוק מעמדות השפעה וכוח והפיצול במפלגה נדרשו פעולות לחיזוקם של חברי המפלגה, וההפגנות נועדו לענות גם על צורך זה . אינני עוסקת בהפגנות נגד הסכם 5 אלא בנושאים שלא נבדקו בהרחבה עדהשילומים וביחסה של תנועת החרות לגרמניה, כה במחקר . אני בוחנת את מטרו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב