34 שער א 5 יתרה מזאת, ברגע שמטרה זו הוגשמה, התבטל הגורם שאיחדלקיום ארגוני כלשהו . את הארגונים הרוויזיוניסטיים . לכן, כל קבוצה בימין הרוויזיוניסטי עמדה לפני השאלה מהי הדרך האידאולוגית שעליה לבחור . האם להדגיש את הגוון הייחודי של הקבוצה בהתארגנות פוליטית עצמאית או להמשיך ללכת במשותף עם כל המחנה הרוויזיוניסטי, תוך כדי חיפוש המהות האידאולוגית המאחדת ביניהם ? אם הבחירה היתה בשיתוף פעולה עם כל הפלגים, היתה עולה השאלה של מידת שיתוף הפעולה הרצויה . העובדה שהימין הרוויזיוניסטי ניגש לבחירות לאספה המכוננת ( הכנסת הראשונה ) 6 הצביעה על מצב כאוטי שתוצאתו היתה חוסרבינואר 1949 בשלוש מפלגות נפרדות, קונצנזוס אידאולוגי . אי-היכולת לגשר על כך הביאה לחיפושי דרך . מצב מורכב זה חצה 7 את הארגונים הרוויזיוניסטיים נוסף על עימותים שהיו קיימים ביניהם באופן מסורתי . מקימי תנועת החרות ביצעו מהפכה כפולה : מעבר ארגוני ואידאולוגי מגוף צבאי לא לגלי, מיליציוני ומחתרתי, לגוף לגלי בדמות מפלגה פוליטית הפועלת במסגרת 9 8 והקמת תנועה פוליטית עצמאית שלא צמחה מתוך המפלגה הרוויזיוניסטית . דמוקרטית ; טקסי התנועה שופכים אור על הת...
אל הספר