176 בחומרים אינטר-טקסטואליים מן התנ"ך, הברית החדשה, הספרות העברית, הספרות העולמית ועוד, כביטוי למורכבות האמנותית של מלאכת השיר ג ) כינון הזהות האישית והקולקטיבית-לאומית באמצעות חומרים מקומיים מובהקים . השיר "מסע לילי", בן ששת הבתים הסימטריים, ארבעה טורים בכל בית, מסתיים בצורה דרמטית בשאלה-משאלה : "אָמְנָם יָשׁוּבוּ כְּקֶדֶם הַיָּמִים / יְמֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד ? " ( בית ו ) . החיבור בין סיום ימי מלכותו של שאול לבין ראשית ימי מלכותו של דוד איננו מקרי, כמובן, שכן, הוא מכונן בעקיפין את זהותו של היהודי החדש בהווה, כלוחם וככובש בארץ-ישראל . בכך מצטרף השיר לסדרת שירים נושאי שובל של פאתוס לאומי-רטורי, האופייני ל"שירת מלחמת השחרור" ( טסלר, 1999 ) . הבניית המקום בשיר, עמק בית-שאן ונהר הירדן, כמקום מיתי המקושר לנראטיב הלאומי המתחדש בארץ-ישראל, אף הוא מהלך טיפוסי לשירת מלחמת השחרור המחברת בין התנ"ך, ההיסטוריה והלאומיות החדשה ( שם ) . לא בכדי מכנה בומשטיין-סיון בשיר זה את אנשי יבש גלעד : "כִּתַּת חַיָּלִים עִבְרִיִּים . " ( בית ה ) גם אם במקביל הוא מעניק לנחל ולמעיין בעמק בית שאן את שמם הערבי ...
אל הספר