[ ק ה ל ת ע ל פ י ה נ ד ל ז ל ץ ] [ 49 ] "אִם-עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל-תִּתְמַהּעַל-הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּמֵעַל גָּבֹהַּשֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם . " עת לכל חפץ, והאל כבר יעניש, בזמן ובמקום שימצא לנכון, את העושקים והגזלנים . אשרי המאמין שאינו תמה על דבר . אלא שיש פעמים שבהן קהלת נסחף אחרי המילים של עצמו, וטובע עבורנו ביטויים שאיננו תוהים על מוזרותם : "יֵשׁרָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ . " "תורה תמימה" תוהה "וכי יש רעה חולה ורעה טובה, אלא איזו היא רעה חולה, כגון עני חלש, עירום ורעב", ורואה בהכפלת השלילה, גם רע וגם חולי, כלומר, הַעֲצָמה : רעה חולה פירושו ״יותר גרוע מרע . ״ כנגד זה אפשר לטעון ששלילה כפולה היא למעשה חיוב : אם הרעה חולה, משמע אין היא רעה ממש ; הרע פגום ואולי מזיק פחות דווקא . [ מ י כ א ל ה נ ד ל ז ל ץ ] [ 50 ] מצד שני, פלפול שכזה הוא הדגמה של "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", התחכמות לשמה ולשעמומה . מה שנותר לו לאדם הוא לדבר מעט, לשמוח בעמלו, לדעת שזה חלקו בעולם ( לעולם חלק ולא שלם, ואול...
אל הספר