ב ן ה ת ר ב ו ת ה ו א ה מ ש ו ט ט [ 89 ] השונים תכלית השוני "מכל העוקצים" שהמודרניים מחדדים בהם את זנב מכתמיהם . הסוג השני "משלב תועלת רבה יותר בהנאה", וכוחו הגדול דווקא בקוצר היריעה שלו : "הידע שאני מחפש בהם נידון שם בקטעים מנותקים זה מזה ; הם אינם תובעים ממני עמל ממושך, שאיני מסוגל לו" . כתבים אלה אינם משתדלים לעורר את תשומת לבו של הקורא ( כלומר, אין הם קוראים באוזני מונטיין "חמישים פעם 'שמעו נא ! ' כדרכם של הכרוזים שלנו" ) , הם נעזרים בידע אך אינם מבקשים לבסס אותו, ומצטיינים בליקוטן של פיסות מידע שאינן מבוררות, וממתינות למפגשן עם כוח שיפוטו של הקורא . שני סוגי הכתיבה או הקריאה הללו תואמים את חיבתו המוצהרת של מונטיין ל"חומר העירום ונטול הצורה של ההיסטוריה", ש"כל איש ואיש יכול להפיק ממנו תועלת כמידת הבנתו" . ומונטיין אינו אוהב רק "עובדות" יבשות, אלא מניח כי אלה המוכשרים למסור את העובדות היבשות כפשוטן הם אך ורק האצילים, הנסיכים ומי שלקחו חלק בניהולה של ההיסטוריה ( היסטוריונים בני המעמדות הנמוכים, לשיטתו, מפטפטים "פטפוטי הבל", "נוטלים לעצמם זכות לשפוט ומתוך כך להטות את ההיסטוריה לפי גחמ...
אל הספר