אחרית דבר

שבעת החכמים 103 אותו νῶμἡ ’ραπ ὁ ( ho par’ hemon ) ; תרגום השומר על עמימות המקור יהיה "אפולונידס שלנו, איש ניקיאה", אך מה הכוונה ב"שלנו ? " אפשר שמשמעות הביטוי היא "בן עירנו", ומכאן נסיק כי דיוגנס לארטיוס היה מן העיר ניקיאה שבביתיניה ; אך אפשר שמשמעותו היא גם "מבית מדרשנו", כלומר, מאותה אסכולה פילוסופית שאליה השתייך דיוגנס . היות שאפולונידס מוזכר בשל הפירוש שכתב ליצירה שנינוֹת מאת טימון, והלה השתייך לאסכולה הפילוסופית הספקנית ( הסקפטית ) , אפשר שהיה אפולונידס חבר אסכולה 2 נדגיש, כי סברותזו בעצמו וכך, אולי, גם דיוגנס לארטיוס . אלה הן בגדר השערות בלבד ואינן מבוססות די צורכן ; הלא אפשר גם שדיוגנס מביא דברים אלה כלשונם מתוך המקור שעליו הסתמך בשעת כתיבתו, ואז "בן עירנו" או "מבית מדרשנו" מתייחסים למחברו של אותו מקור ולא לדיוגנס עצמו . זאת ועוד, מובן נוסף לביטוי העמום עשוי להיות "בן משפחתנו", ואז עלינו להבין כי דיוגנס לארטיוס ואפולונידס 3 איש ניקיאה היו קרובי משפחה רחוקים . 2 מן הצד האחר יש סוברים כי דיוגנס נטה דווקא אחר האסכולה האפיקוראית, משום שספר י, החותם את היצירה, מוקדש כולו לאפיקורוס, ...  אל הספר