י. אֶפִּימֶנִידֵס

שבעת החכמים 93 הבא : הוא נטל כבשים שחורים ולבנים ונהגם אל גבעת אָרֵס ; שם התיר להם ללכת אנה שירצו, זאת אחר שציווה לעוזריו, כי היכן שכל כבש וכבש ייטה לנוח, שם יזבחו לאלוהות המקום . כך פגה הרעה . על כן אף עתה ניתן למצוא במחוזות אתונה מזבחות עלומי שם, זכר לאותה כפרה מימים עברו . ברם יש מספרים, כי אמר שסיבת המגפה הייתה הטומאה 190 ואף הסביר כיצד להסירהּ ; משום כךשבפרשת קִילוֹן, מצאו את מותם שני צעירים, קְרַטִינוֹס וקְטֵסִיבִּיוֹס, ותמה הפורענות . ( 111 ) ערכו האתונאים הצבעה ואמרו להעניק לו כיכר כסף ואף ספינה להשיבו אל כרתים . הוא אמנם סירב לקבל את הכסף, אך כונן ברית ידידות וסיוע צבאי בין אנשי קנוסוס לבין האתונאים . הוא שב לביתו ומת כעבור זמן קצר במלאות לו מאה 191 בספרו על אריכות חמישים ושבע שנה, כפי שמוסר פְלֶגוֹן הימים ; אך בני כרתים אומרים, כי היה בן מאתיים תשעים 190 ראו פלוטרכוס, סולון, יב . בשנת 632 לפנה"ס ניסה קילון, אציל אתונאי, לתפוס את האקרופוליס ולהפוך עצמו לטירן . הפיכתו נכשלה והוא נמלט, אך אנשי סיעתו נשארו בעיר וביקשו מקלט אצל מקדש אתנה . הארכון מגקלס וחבריו הארכונטים תקפו אותם ו...  אל הספר