ו. קְלֶאוֹבּוּלוֹס

דיוגנס לארטיוס 76 159 שבו הוא עדות לכך הם מוצאים בשירו של סִימוֹנִידֵס, אומר : מִי הוּא אֲשֶׁר יִבְטַח בְּשִׂכְלוֹוִישַׁבֵּחַאֶת תּוֹשַׁב לִֽינְדּוֹס, קְלֶאֽוֹבּוּלוֹס ? לַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים עֲדֵי עַד, לְפִרְחֵי הָאָבִיב, גַּם לְלַהֶבֶת הַשֶּׁמֶש, לְאוֹר הַזָּהָב שֶׁל הַסַּהַר, אַף לְעַרְבֹּלֶת יַמִּים הֵן הִשְׁוָה אֶת חָסְנָהּשֶׁל מַצֶּבֶת . בְּרַם הָאֵלִים גָּבְרוּמֵהַכֹּל ; הֲלֹא סֶלַע יַד בֶּן אֱנוֹשׁתְּנַפְּצֵהוּ . זוֹאֵפוֹא דַּעַת סָכָל . והרי הומרוס אינו מחברו של זה המכתם, הואיל וחי, לדברם, שנים רבות לפני מידס . פּמפילה מוסרת בחיבורה רשומות , כי החידה הבאה אף היא משלו : ( 91 ) אֵם יְחִידָה וּבָנִים שְׁנֵים עָשָׂר לָהּ . אִישׁאִישׁמֵאֵלֶּה אָב לְבָנִים, פַּעֲמַיִם שְׁלוֹשִׁים, בְּמַרְאָם יִבָּדֵלוּ : אֵלֶּה צְחוֹרִים לְעֵין הַצּוֹפֶה וְיִתְרָם שְׁחֹרֵי גָּוֵן ; אַף שֶׁבְּנֵי נֶצַח הִנָּם, בְּכָל זֹאת גּוֹוְעִים הֵם כֻּלָּהַם . 159 ראו לעיל פיטקוס, סעיף 76 והערה 147 . שבעת החכמים 77 160 והתשובה : השנה . משיריו נודעו החרוזים הבאים : רַב חֶלְקָהּשֶׁל הַבּוּרוּת בְּקֶרֶב בְּנֵי ...  אל הספר