דיוגנס לארטיוס 46 והתפרץ אל כיכר השוק . שם, בעזרתו של כרוז, הקריא לאתונאים את האלגיה שחיבר על אודות סלמיס ועודדם . שוב אפוא פתחו במלחמה נגד אנשי מגרה ואף ניצחום הודות לסולון . ( 47 ) אלה היו החרוזים האלגיים שנגעו מכול עד לב האתונאים : לוּרַק הָיִיתִי אִישׁסִיקִינֽוֹס אוֹבֶּן פוֹלֶגַֽנְדְּרוֹס, אַתּוּנָאִי לֹא עוֹד, כִּי הֶחֱלַפְתִּי אַרְצִי . הֵן חִישׁמַהֵר תִּהְיֶה אִמְרָה זוֹשְׁגוּרָה עַל שְׂפָתַיִם : אַֽטִּי הָאִישׁהַלָּזֶה, מִמְּשַׂנְּאֵי סַלַמִֽיס . ובהמשך : אֶל סַלַמִֽיס נֵלֵךְ, נִלָּחֵם עַל הָאִי לוֹעָרַגְנוּ, וּמֵעָלֵינוּנָסִיר נֵטֶל חֶרְפָּה אֲיֻמָּה . הוא אף שכנע אותם להשתלט על חצי האי התראקי . ( 48 ) על מנת שלא ייווצר הרושם כי כבשו את סלמיס בכוח הזרוע בלבד, אלא גם בצדק, הוא חשף כמה קברים והראה כי המתים הונחו כשפניהם אל המזרח, והוא נוהג הקבורה אצל האתונאים . יתרה מזו, הקברים עצמם פנו מזרחה ועל גבי מצבות המתים נחקקו שמותיהם של מחוזות מוצאם, ואף הוא מנהג ייחודי לאתונאים . אחדים טוענים כי סולון הוסיף טור לקטלוג הספינות של הומרוס ואחרי הטור הבא : מִסַּלַמִֽיס הָאִי תְּרֵיסָר אֳנִ...
אל הספר