ביקורת עצמית: אייזנשטדט המאוחר וממשיכיו

136 הסוציולוגיה הישראלית מאופיינת בהעלאת ספקות בנוגע לפרדיגמה המקורית ובניסיון לתקנה . מבחינת ההקשר ההיסטורי, שלב זה התקיים בד בבד עם תחילת התערערות ההגמוניה של תנועת העבודה, משלהי שנות השישים . התקופה השלישית היא זו שלאחר הנפילה של הפרדיגמה הסוציולוגית הירושלמית עצמה — בד בבד עם אבדן השליטה וההגמוניה של תנועת העבודה בפוליטיקה הישראלית ב- 1977 . התקופה השנייה בהיסטוריה של האסכולה, שאפשר לכנותה תקופת 'הפונקציונליזם המשופר' ( Revised functionalism ) , התאפיינה בניסיונות לרוויזיה תיאורטית, שאפשר לראות בהם מקבילה אינטלקטואלית לנפתולי ההישרדות של המערך ( מפא"י - עבודה ) לנוכח סימני המשבר המתרקם סביבו . כשם שבתנועת העבודה הלך והתעצם הפער בין האידיאולוגיה המוצהרת ובין הפרקטיקה הפוליטית ( כמו שראינו, הפער הזה כונה במונחי הסוציולוגיה התמסדות והשגרה ) , כך בסוציולוגיה הממסדית הלך וגבר הצורך לגשר בין החדגוניות התיאורטית מבית ובין הרבגוניות החברתית מבחוץ . נעשה ניסיון ליצור גישור כזה באמצעות הוספת רמות ניתוח נמוכות יותר מרמת המערכת הכללית, בתקווה שכך תגלה הסוציולוגיה מידה רבה יותר של דינמיות ושל ר...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב