287 נועדה למנוע שנאה קיצונית של תושבי השטחים למדינת ישראל ולהשפיע על אופיו של ההסכם העתידי בין ישראל לשכנותיה . 40 חלק מהצעדים שהציע דיין התקבלו והביאו לשילוב רבבות פועלים מן השטחים בעבודה בישראל, רובם ב'עבודות שחורות' על בסיס יומי, בשכר נמוך ובלא תנאים סוציאליים נלווים . העסקת עובדים ערבים כ'חוטבי עצים ושואבי מים' במשק הישראלי המשגשג עוררה שאלה מוסרית בעלת השלכות ביטחוניות אצל רבים מקובעי המדיניות . את מחנה השוללים, שעמו נמנתה גם גולדה מאיר, הוביל שר האוצר פנחס ספיר, שקבע שהעובדים הערבים תושבי השטחים הם 'סכנה מבחינה חברתית, פוליטית וביטחונית' . 41 מיום בואה לארץ-ישראל עמדה בפני גולדה השאלה של מוסריות מעשי התנועה הציונית, שהיו קשורים לא פעם בנישול תושבים ערביים מהאדמות שעיבדו . היא קבעה לעצמה קו יסוד ועל פיו דברים שתורמים לקיום העם היהודי והמדינה היהודית הם מוסריים כל עוד הם הכרחיים . קו זה המשיך להנחותה גם עתה לנוכח השאלה בדבר מוסריות הכיבוש והישיבה הישראלית בשטחים . זמן לא רב לאחר תום מלחמת ששת הימים אמרה בעניין זה : 'הדבר הבלתי מוסרי בעולם אז ובעולם היום זה אי- קיום העם היהודי ואי-ק...
אל הספר