227 ניסיון רב לא רק ביצירת תנאים לעלייה אלא גם בקליטתה . לכן המשיכה להיות חברה במוסד לתיאום קליטת העלייה גם בהיותה שרת החוץ, אף שקודמה בתפקיד לא נמנה עם חברי הגוף הזה . נוסף על קשריה ההדוקים עם שני המרכזים היהודיים הגדולים ביותר, בארצות הברית ובברית המועצות, ביקרה גולדה בקהילות יהודיות רבות בעולם וגם במסעותיה המדיניים כשרת חוץ נפגשה עם נציגי קהילות בעולם כולו . יהודי מרוקו : אחד מריכוזי העם היהודי שהעסיק את גולדה במיוחד היה הריכוז היהודי בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט . מאמצע שנות החמישים היה ברור שצרפת תעניק אוטונומיה לשלוש מדינות המגרב ולאחר מכן עצמאות מלאה . הדאגה לגורלם של כמעט 400,000 יהודים גברה . האם יותר להם לצאת אחרי קבלת העצמאות ? קהילת יהודי מרוקו הייתה הגדולה בקהילות יהדות צפון אפריקה . בשנים שלפני קום המדינה החמיר מצבם של יהודי מרוקו בשל התגברות הטרור במדינה ובשל היחס העוין כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית . המצב אף החריף ב- ,1947 עם קבלת ההחלטה באו"ם על חלוקת ארץ-ישראל . בערים שונות במרוקו פגעו קנאים לאומנים ביהודים, פצעו ואף רצחו, בנקמה על הפגיעה בערבים בארץ-ישראל . הפרעות ...
אל הספר