109 לקצבת סעד הייתה משמעותו של הגידול באבטלה גם גידול ניכר במצוקה ובעוני, והמובטלים ובני משפחותיהם נאלצו להתקיים מכמה ימי עבודת דחק שהוקצו להם . עד מהרה התברר לשרת העבודה שאי-אפשר לדבוק בעקרונות התכנית הכלכלית בתחום התעסוקה ויהיה הכרח לסטות ממנה כדי להתגבר על המשבר . למשל אברהם גרנות, יושב ראש הדירקטוריון של הקרן הקיימת, פנה אליה בשאלה אם להיענות לבקשתה של מועצת פועלי ירושלים להקצות כסף כדי להעסיק פועלים בעבודת ידיים בסלילת כביש כדי להקל במעט את חוסר העבודה הקשה בירושלים . גרנות טען שיש בכך 'הוצאה שאיננה יוצרת שום דבר, ועומדת על כן בניגוד למגמת הממשלה כפי שאני מבין אותה' . 97 אולם גולדה השיבה לו ש'יש ובמקרה מסוים עלולה המציאות לחייב לסטות כל שהוא מן הקו', ולנוכח המצב הקשה בשוק העבודה בירושלים הצדיקה את בקשת מועצת הפועלים 'להמיר עבודת מכונה בעבודת ידיים' ( תעודה 34 ) . בסתיו 1952 כבר התבררו ממדיו של המשבר במלוא היקפם . בישיבת הממשלה ב- 16 בנובמבר מסרה גולדה מאירסון שלנוכח המשבר אי-אפשר לדבוק בתכנית הממשלתית ואין דרך לטפל במצב זולת בהגדלת ההקצאות לעבודות דחק בתקציב הרגיל והגדלת ההלוואות ...
אל הספר