ג. שנים עתירות קשיים ומלאות סיפוק בקבוצת מרחביה (1924−1921)

9 עם הזמן הסתגלו חברי הקיבוץ למנהגים ה'אמריקניים' של בני הזוג מאירסון . סייע בכך לא מעט אותו גרמופון, אשר גם בקיבוץ עורר התפעלות רבה ונעשה מוקד עלייה לרגל . 25 גולדה השתלבה בעבודות פיזיות קשות כגון ייעור, כשבלבה בוערת השאיפה להוכיח לחברי הקבוצה שטעו כשהטילו ספקות ביכולותיה . 26 בהמשך עבדה בענף הלול של הקיבוץ ואף מונתה לאחראית ללול ולאינקובטור הגדול שהוכנס למרחביה . היא השתתפה בדיונים על ענייני ניהול הקבוצה וכעבור זמן לא רב נבחרה לוועדות מרכזיות שלה . באספת הקבוצה ביוני 1923 הציגה גולדה דוח על מצב הלול ובו העלתה את האפשרות לעשות את גידול העופות למקור פרנסה נוסף עבור חברי הקבוצה מעבר להיותו מקור לאספקת ביצים עבורם . 'בשביל הבית צריכים 450 עוף . יש דעה אחרת שצריכים לגדל עופות בשביל השוק . הספקת המשק שצריכה לגדול צריכה להספיק את צרכי האוכל של העופות שגם כן צריכים לגדול' ( תעודה 5 ) . בחלוף הזמן התברר שאורח החיים בקבוצה אינו מתאים לאופיו של מוריס וליכולותיו הגופניות . לבד מהתנאים הפיזיים הקשים והעניינים העקרוניים שהפריעו לו ( כגון דרך גידול הילדים ) , חסרו לו בני שיח בנושאים האינטלקטואליים ...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה