שאיפתה להביא שלום לישראל לבין נחישותה לשמור על ביטחונה ועל קיומה ולו במחיר דחייתו של כל תהליך מדיני אם היה בעיניה מסוכן למדינה, דבר שהקנה לה את התדמית של סרבנית מדינית סדרתית . בשלהי 1971 חל שינוי במדיניותה של ישראל וגולדה הובילה מדיניות דואלית : מצד אחד פעלה כמו קודם לסכל את כל היזמות המדינות שלא תאמו את תפיסתה וכללו דרישה מישראל להסכים לנסיגה לגבולות 4 ביוני 1967 ; מצד אחר הציעה לאחר היסוסים רבים להתחיל בתהליך מדיני שיתבסס תחילה על הסכם ביניים בתעלת סואץ, ואחר כך על הסכמים נוספים שבסופם יביאו לשלום בין ישראל למצרים . היא אף הציעה לסאדאת לפתוח במשא ומתן חשאי להסדר מדיני, אך המאמצים לא צלחו והקיפאון המדיני הביא לפריצת מלחמת יום הכיפורים . בעזרת שפע מסמכים, רובם נחשפים בפעם הראשונה, מתוארת דרכה של גולדה בהנהגתה את ישראל בתהפוכות הדרמטיות במהלך המלחמה – ממלחמת בלימה על סף ייאוש וחששות קיומיים חריפים למדיניות התקפית שהביאה את צה"ל לתוך שטחי סוריה ומצרים . בסיום המלחמה מתוארים המאבק המדיני לשמירת הישגי המלחמה, הסכמי ההפרדה עם מצרים וסוריה וחילופי השדרים בין גולדה לסאדאת שכתב : 'כשאני מדבר ...
אל הספר