2. התחושות במרחבי המרפסות לסוגיהן וההתנהגות הנגזרת מהן

חלק שני - פרק 2 212 כלומר הניגוד של חוץ – פנים בין המרפסת לדירה או לחלל הפנים המסוים הוא ניגוד חזק וברור, גם כאשר מצויים בחלל הפנים וגם כאשר מצויים במרפסת . בניגוד לכך, כאשר מדובר במרפסת שמצויה בקומת הקרקע אנשים שעוברים אליה מהרחוב או ממרחב חיצוני - כללי אחר ישתמשו בדרך כלל בפועל "להיכנס" למרפסת . דבר זה נכון במקרים רבים, אבל אינו גורף כמו הקשר בין הפנים למרפסת . הדבר הקובע ביותר במקרה זה הוא הגדרת מרחב המרפסת כמרחב ברור, נפרד מהמרחב הציבורי וצמוד למבנה . כאשר המרחב מוגדר היטב אנשים מרגישים שהם "נכנסים" אליו . במרפסות טרסה רגילות לא ישתמשו הרבה בפועל להיכנס, ובמרפסות טרסת מסד הפועל יהיה בדרך כלל "לעלות" או "לטפס" למרפסת, כאשר זו גבוהה מספיק . מרפסות טרסה רגילות לא יזכו ככל הנראה למילה מתארת מסוג זה . אדם פשוט יעבור לתוכה או ממנה, אף שכשיהיה בתוכה יעיד שהוא "במרפסת" . כלומר יש זיהוי יסודי של חלל נפרד, אבל חלל זה הוא כמעט המשך טבעי של המרחב הציבורי או החיצוני הצמוד לו . גם במקרים אלו תפיסת הפנים והחוץ היחסיים במרחבים / חללים השונים תישמר גם אצל השוהים במרפסת, שיצאו או ירדו לרחוב מרוב המר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל