על חברה וכלכלה

חלק I - בין אדם לחברו | 75 ויש אומרין, זו מידת סדום . שלי שלך, ושלך שלי — עם הארץ . שלי שלך, ושלך שלך — חסיד . שלך שלי, ושלי שלי — רשע . מימרות אלו משקפות השקפות, סותרות לעיתים, לגבי סוגיות מרכזיות בחיים הכלכליים של הפרט והחברה . בפרק זה נדון בחלק מן הסוגיות שהעסיקו הן את ההוגים והפוסקים היהודים והן את הפילוסופים הכלליים לאורך הדורות . נעמת בין גישות חכמי ישראל והפילוסופים, ובעיקר הפילוסופים הנוצרים, בעניין היחס הרצוי לרכוש, כולל רכושו של הזולת, לעוני ולעושר כמו גם לזכות הקניין . כהמשך לדיון זה נעסוק גם ביחסם של חכמי ישראל ושל הפילוסופים לשיטה הכלכלית - חברתית העדיפה — קפיטליזם לעומת סוציאליזם . ולבסוף, נעסוק בפערים הקיצוניים שבין ההשקפות המצדדות בפרנוסם של לומדי תורה לבין אלו השוללות מציאות זו מכל וכל . גישת חכמי ישראל היחס לרכוש הפרטי, לעוני ומצוות הצדקה ביהדות הזכות לקניין ולרכוש פרטי היא מוחלטת כמעט ברמת הפרט . כך, יכול אדם לשבור את כליו להנאתו בעצמו או לבקש מחברו לעשות כך, כפי שמובא במשנה ( מסכת בבא קמא, פרק ח', משנה ז' ) : קְרע את כסותי שבֹר את כַּדי — חָיַב : על מנת לפטור — פטור...  אל הספר