120 | עמרי בן - יהודה השיר והפסיחה, כאשר הפועל " הוצב " נמצא רק בסוף המשפט . " ערבת הפעמונים " מוסברת במהדורה המוערת כגידול בערבה של צמח הכרוב, והיא חלק מארסנל הערבות המופיעות לרוב בשירת צלאן ומתייחסות למזמור תהילים קל"ז הנוגע במוטיב, שאינו זר לשירת הס - שירת גולי בבל על נהרותיה וערבותיה . “עיכוס נשמה” : עמדתו של העֵד דרך עיון משווה עמדנו על יחסם של המשוררים לשלילה המבוטאת בשלילת הסובייקט " אין אישה " או " לא - אחד " ( Niemand ) , המזוהים עם שורדי הקטסטרופה של הזהות - האישה, האישה המזרחית והיהודי . העיסוק הזה בשלילה הביא אתו גם ניסוח של שאלת האפשרות להעיד על הלא - סובייקט הזה באמצעות השירה . כך ביטאה הס עמדת עֵד יהודית רדיקלית בראיון שערך עמה עמיאל אלקלעי באנתולוגיה שלו Keys to the Garden : אפילו אם הייתי נדונה לגיהינום של הרחקת עצמי מבית הוריי, לגיהינום שבו אצטרך לחיות מחדש את מותם של כל אלו שנשרפו בכל גטו שהתקיים אי פעם, עדיין הייתי עוברת הכל כדי לספר זאת . ( מופיע אצל בהר : 346 ) . הגטו הוא כמובן קישור מהותי דווקא להיסטוריה היהודית האירופית, ובוודאי במשמעותו המחרידה במאה העשרים . אך...
אל הספר