עדות היופי וחוקת הזמן | 59 שֶׁמֶשׁ אָדֹם / יִסֹּב סְבִיב עַצְמוֹ / בְּתַלְתַּלִּים / רוֹאֶה נַרְקִיסִים כָּחֹל / בַּיָּם עֵינֶיהָ יָם חָגוֹת / אֶל הָאַהֲבָה . / / [ . . . ] שֶׁבַע שְׁנוֹת אוֹר / לִהְיוֹת נְגוֹהָה / סוֹבֶבֶת / עַצְמָהּ אֵשׁ / לוּ הָיִיתִי / לוּ הָיִיתִי אֲדָמָה / לוּ עֵינַי בְּכָחֹל / לוּ שֶׁבַע מוּזוֹת / גֹּמֶא נִילוּס כּוֹרֵעַ / יִפְּלוּ / פִּתְאֹם / לְהַלְבִּין / [ . . . ] עַד שֶׁמָּצָא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ / רַחוּמָה / רָאָה נַרְקִיסִים בְּכָחֹל . 100 זהו שיר ארוך ומורכב, שרק שורות קצרות אלו מובאות ממנו . השיר נע בין אזכורים רצופים משיר השירים, דרך מושגי האהבה והתשוקה, ופרמטרים אתניים המובעים כצבעים : שחור וחום לעומת לבן וכחול . השימוש בצבעים שואב אף הוא ממנעד הצבעים של שיר השירים ומנהל עימו דיאלוג . העיניים הכחולות הן מטונימיה לדגם היופי הנשאף והשגור - עור צח ולבן, עיניים כחולות . ההתקה הסמנטית שמבצעת הס, הענקת הצבע הכחול לנרקיס, שואבת מן הגבעול לבן וה " כתר " הצהוב של צמח הנרקיס, ( כלומר הכחול כצבע המסמן עליונות, משתלב ברפרטואר הצבעים האחרים המסמנים זאת - לבן וצהוב ) וכ...
אל הספר