עדות היופי וחוקת הזמן | 11 בספר הראשון שלך וירח נוטף שיגעון בשיר הפותח אותו, את כותבת : " אֲנִי אַמִירָה / בַּת סַלִימָה / בַּת חַיִּים יִצְחָק יְהוּדָה / בֵּן יְחֶזְקֵאל עָלָיו הַשָׁלוֹם " . זה מחזור שירה ארוך על שושלת המשפחה . בספרך החדש, הבולימיה של הנשמה , יש שיר שמתרחש בתחנת רכבת במדינה זרה, שבו את אומרת : " הַיּוֹם נִתְגַּלְּתָה לִי זֶהוּתִי הַחֲדָשָׁה בָּרַכֶּבֶת / מִמַּנְהֶטֶן לְמוֹנְטְרִיאוֹל : אָמַיירָה הֶס " . חשבתי לעשות את הקישור בין הספר הראשון, שבו השמעת קול בפעם הראשונה, לבין הספר האחרון ( עד כה ) , דרך השם הזה - אמירה / אמיירה . אמירה הס : בינתיים אחרי אמיירה כנראה ישנן עוד ועוד ישויות . העניין הזה של הזהות הוא מאד חזק . נגיד, אדם יודע : נולדתי לאדם איקס, בשם הזה והזה במקום ויי, אבל בתוך תוכי, מסע שלם של גלויות, של יקומים, אז קשה לי להגיד . אני רק יודעת שאני עוברת תהליך . הכל מין פאטה מורגנות כאלו, כי לפעמים באותו רגע הוצאתי כאילו עוד סימן שאלה מהחיפוש, אבל מיד לאחריו יש כל הזמן סימני שאלה אחרים . באיזשהו מקום, במקביל למצב הזה של הניידות הנפשית, יש גם מצב שהנפש נמצאת ב...
אל הספר