152 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב גנדהי . שלזין היתה כבת שבע עשרה כשגנדהי חיפש מזכירה לאחר שמזכירתו הגברת דיק, יהודיה אף היא, עזבה לאחר שנישאה . "פיקחית וישרה, אך גם שובבה ופזיזה", תיאר אותה קלנבאך וייעץ לגנדהי : "תוכל להחזיק בה אם תנהל אותה 347 לאחר כחודש, גנדהי העלה את משכורתה, אך בהמשך שלזין סירבה כראוי" . לקבל העלאה נוספת בטענה כי "אינני זקוקה ליותר, ואם אקח יותר ממה שנחוץ 348 גנדהי תיאר אותה כמי שניהלה את לי, אבגוד בעקרון שהביא אותי אליך" . המאבק במו ידיה : "אומץ לבה גדול כמידת הקרבתה . היא האחת הנשים המועטות 349 שזכיתי לפגוש שהן בעלות אופי זוהר כקריסטל ואומץ שהיה מבייש לוחם" . וכך גנדהי כותב עליה באוטוביוגרפיה סאטיגרהה . בדרום . אפריקה : עד מהרה הכרתי את צדה השובב של העלמה שלזין, אך תוך חודש היא הצליחה לכבוש את לבי . היא היתה מוכנה לעבוד בכל עת, ביום ובלילה . דבר לא היה קשה מדי או בלתי אפשרי מבחינתה . באותה העת היא היתה בת שש עשרה בלבד, אך היא הדהימה את לקוחותי ואת חברי לתנועת הסטיאגרהה בכנותה ובנכונותה לשרת . נערה צעירה זו הפכה עד מהרה לשומרת הסף המוסרית לא של משרדי בלבד ...
אל הספר