113 ﮔﻔﺗمﻧﺷﺳﺗﮫﮔﻔﺗﯽ ﺑﮫ روزﮔﺎری ﻣﮭری ﻧﻣﯽ ﺗوان ﮐرد ﺣﺗﯽ ﺑﮫ روزﮔﺎرانﺑﯾرون צְאָה מְקוֹמָהּפַּעַם אָמַרְתְּכִּי יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁמָּ אַף שֶׁהַזְּמַן עָבַרקָהּאִי אֶפְשָׁר לְסַלְּ ﻣﭘرھﯾزﺑﯾﮕﺎﻧﮕﯽ ز ﺣد رﻓت ای آﺷﻧﺎ ﻋﺎﺷﻖ ﭘﺷﯾﻣﺎن ﺳرﺧﯾل ﺷرﻣﺳﺎرانزﯾن נַכְּרוּת עָבְרָה אֶת הַגְּבוּל, הוֹי מַכָּרָה אַל תְּסָרְבִיהַהִתְ אוֹהֵב זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ צְבָא הַנִּכְלָמִים חָזַרלְ ﻧﻘش ﺑﺳﺗﻧدﭘﯾش از ﻣن و ﺗو ﺑﺳﯾﺎر ﺑودﻧد و زﻧدﮔﯽ را زﯾﻧﮕوﻧﮫ ﯾﺎدﮔﺎراندﯾوار רוּ תְּמוּנוֹתיְּ� הָיוּ כְּבָר הַרְבֵּה וְצִיִ לְפָנַי וּלְפָנַ כָּאֵלֶּה עַל קִיר הַחַיִּים כְּמִזְכָּר ﺗو ﻣﺎﻧداﯾن ﻧﻐﻣﮫ ﻣﺣﺑت، ﺑﻌد از ﻣن و زﻣﺎﻧﮫ ﺑﺎﻗﯾﺳت آواز ﺑﺎد و ﺑﺎرانﺗﺎ در �אֵר אַחֲרַי וְאַחֲרַיִאַהֲבָה זוֹ תִּשָּׁנְעִימַת יָּמִים וְנִשְׁמָעִים לַחַן הָרוּחַוְהַמָּטָריִּים קַעַד שֶׁהַחַ
אל הספר