122 וּפִיןלבְגִפְּזוּרת דּעת , סִים טוֹבִיםתָם בִיחָאִ ןאַיִמֶת וְלֹא שֶלֹא קיֶ, מֶדֶת על רגְלֶיהָעוֹ הֵי הָעֵדוּתיהָנְשוּאוֹת אֶל זִיו אֱלֹעֵינֶ דִידוּתיְהרתעֲסכְרְעָה בְהנפְשָהּ וּת ממְרִיאָהרוּחָנִיהָ, לִבָהּ נוֹסֵק וּבוֹת לְסוֹדוֹת הבְרִיאָהזְנֶיהָ קשאָ יםוּרִסּיִעִם בְהִתְמוֹדְדָהּ ! שָהאַל תִקְרֶאנָה אִ בָרִיםה יוֹתֵר מִמֵאָה גְרָהּ שָוֶעָחוּט מִשְ קבָארְאֶה המְ הממֵתָאִיםמִשְ בָרִים וְנָשִים גְ חקדֹּה מִכָלפָּוּאֶרֶת חהמאךְ נִשְמָתָהּ יָא אֵל, יצְמִ אַל אוֹתִי מֵעגְ, בוֹרֵא עוֹלָם אוֹתִי הצֵל, השָהָאִבוֹתשָחְ עֵצֶב הגֶבֶר וּמִממֵ פְשִיכְדֵי שֶאֶהְיֶה אִיש חָ ! רָהזֹאת הגְבוּ נתֵק מִן המִשְמעת וּמִן התְשוּקָה אֶת רֹאשִיאֲ קֵי ים הסּוֹדוֹתל מִמעֲמאֶטְבע בְג שוּם כְתוֹבוֹתעוֹדצְמִי לֹא אֶמְצָא עשֶמֵ * * *
אל הספר