ז. הפרדיגמה הגזעית, היגיינה ואויגניקה באוטופיזם הציוני

פרק 3 : "למען הַראות כיצד צריך לסדר מעון" | 169 על היהדות המזרח-אירופית, שנתפסה כמנוונת . וכך לא זו בלבד שרופאים יהודים נעשו שותפים פעילים בשיח רווי בהנחות גזעניות, אלא שהם אף החשיבו את עצמם כאליטה שמתפקידה לחנך את הציבור הרחב ברוח הנחות אלה . הם נימקו אומנם את הכללים ההיגייניסטיים שקידמו בַצורך לבנות עם חזק ובריא, אך לא 15 פחות מכך הם שאפו ליצור עם תרבותי, מערבי, מודרני, היינו אירופי . רופאים יהודים שחרתו על דגלם את עקרונות תיאוריית ההיגיינה, כדוגמת ד"ר קאנטרוביץ מהאנובר ( בשנת 1897 ) וד"ר ליאופולד ( אריה ) גרוסברגר, רופא חולים בברלין ( בשנת 1903 ) , תלו את הסיבות לחולי ולניוון היהודי בראש ובראשונה באורח החיים היהודי הסטטי, חסר התנועה, אך גם בתנאי הדיור הצפופים ובמחסור באור ובאוויר בחדרי העבודה, בכיתות הלימוד ובבתי המגורים . דעותיהם 16 ד"ר גרוסברגר פסק כי אין פורסמו במדורים לרפואה פופולרית בעיתון המגיד . לדוּר "בדירה צרה, לחה או סרוחה, או בדירה אשר תקרתה נמוכה באופן שיוכל אדם גדול הזקוף על ראשי אצבעות רגליו לנגוע בה בראשי אצבעות ידיו" ( המגיד 1903 . 7 . 16 ) . בהמשך דבריו הסביר גם את ...  אל הספר