50 | הבית שבבית / מיכל חכם החרדה הכרוכה בַמעברים בין הזירות ליוותה והזינה את הדמיון המערבי עד קריסתם של הגבולות היציבים לכאורה בין הפרטי לציבורי במסגרת הביקורת הפמיניסטית והפוסט-סטרוקטורליסטית במחצית השנייה של המאה ה- 20 . על אף שהיה זה אריסטו שהניח את היסודות להבחנה ( distinction ) בין הפרטי לציבורי, הבדלה שאכן אפיינה את החברות המסורתיות קודם לעידן התיעוש, תהליך ההפרדה ( separation ) בפועל בין הזירות, כמטפורה מרחבית, מיוחס למודרנה 1 ( McKeon 2005 : xix - xx ) . פיליפ ארייאס ( Ariès ) , ההיסטוריון של המשפחה המערבית ושל הילדוּת, תיאר את חיי המשפחה העממית והבורגנית הטרום-מודרנית ( בעידן הקדם- תיעוש ) כמהומה בלתי פוסקת של 'בית גדול' הממלא פונקציות ציבוריות . הבית היה מקום שהתקיימו בו מפגשים עם חברים וקרובי משפחה ועם לקוחות ובני חסות . לא הייתה חלוקה של המרחב וזמן השימוש בו כך שיתאפשרו תנאים של שקט ופרטיות עבור המשפחה הגרעינית לבדה ( 406 - 404 393, : 1962 Ariès ) . הבית תואר כחלל הפתוח בכל שעות היממה ובו-זמנית לרשותם של האדונים והמשרתים, של הילדים והמבוגרים ושל באי הבית האחרים . משק הבית ה...
אל הספר