192 | יעל דקל במאמר זה אבקש לקרוא את הפער שבין התמונה האוטופית של ישראל במעוף הברבורים לבין דחיסות האירועים הטרגיים, המזעזעים והאלימים שבו . את הפער אסביר, בעקבות יגאל שוורץ, כניסיון של המחבר המובלע לעצב אדם חדש במסגרת פרויקט של "הנדסת האדם" . דרך ניסיון זה משתלב הרומן בזרם המרכזי של הספרות העברית ששמה לה למטרה מאז תקופת ההשכלה ליצור דימויים של אדם, יהודי, חדש, שורד ומשופר ( שוורץ ,2005 26 - ,49 51 - 69 ; ,2007 29 - 82 ) . לצד הדמיון, אראה כי הפרויקט של מיכאל שונה מפרויקטים אחרים בספרות העברית כיוון שהוא אינו בונה, כי אם מפרק את דימוי היהודי הישראלי העולה ממעוף הברבורים . עלילת הרומן מתרחשת משנות ה - 50 ועד מלחמת יום הכיפורים, ברחוב חיפאי הנושא את השם "אינטרנציונל" . ובבלוק אחד ברחוב זה, מספר ,99 דרות בכפיפה אחת, בשלום ובנחת, משפחות ממקורות אתניים ודתיים שונים . בין המשפחות בבלוק עומדים קשרי חברות, ושעות הפנאי עוברות על דרי הבלוק במשותף : פיקניקים בשבתות, מתכונים משותפים, ביקורים במכולת השכונתית, מעגלים של אימהות צעירות בחצר וחוג פוקר מדי ערב שבת, אליו מצטרפים רבים מדרי הבלוק לשם המפגש...
אל הספר