ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית 291 חינוך, תרבות פנאי ומשחקי חברה שונים . כדרך הביקורת הבורגנית על מנהגי האצולה, אף עמדן מציין לרעה את השכבה האצילה של יהודי החצר ועשירי הקהילה המנהיגים עצמם במנהגי אצולה ; פיזור, גנדרנות, חינוך ילדיהם בלשון צרפתית, תחת היידיש המקובלת, וכן לימודי מוזיקה וריקוד . גדרי ההתבדלות מוגדרים כאן על דרך השלילה, וכוללים : איסור קיצור הזקן והפאות, איסור לבישת בגדים מנקרי עיניים ( 'בגדי צבעונין' ) , חיוב השמירה על החינוך היהודי הנבדל של הילדים, וחיוב השיחה בלשון 'יהודית', היידיש . אחד המקומות הבולטים בהם דן עמדן בסוגיות אלה הוא במסגרת דרשת תוכחה לחודש אב המכונה : 'חלון המצרי - מוסר נאה' . מבנה הדרשה, וההגהות הרבות שהוסיף לה עמדן לאחר צאת המהדורה הראשונה לחיבור, מעמידים אותה כאחת מהתייחסויותיו המקיפות והשיטתיות ביותר לנושא : המון עם רובו ככולו אין עיניהם כי אם להתדמות לבני נכר ללכת בחוקותיהם . ובדרכיהם נפשם חפצה . . . אף אם נשאר מנהג אבותיהם בידם מצות אנשים מלומדה . . . לולא זאת אולי היו רבים מעמי הארץ משליכים עולה מעליהם . כאשר יעיד על זה גודל חשקם להתערב בג...
אל הספר