פרק עשרים ושישה : כי לא יראני האדם וחי • 495 נסיון לפירוש, של הטבע, פירושו הסובייקטיבי של המדע המתבונן בטבע בכפוף לגישה, הכלים והמגבלות האנושיות הבסיסיות שהוא מביא עימו לחקירת הטבע . לעומת זאת, ההבחנה הפילוסופית - תיאולוגית בין אלוהים המתגלה ל"אלוהים כשהוא לעצמו", היא עתיקה בהרבה . אצל הרציונליסטים היהודים של ימי - הביניים הדגש הוא בעיקר על כך שאלוהים כשלעצמו אינו ניתן לתפיסה אנושית, וממש כמו ה'דבר כשהוא לעצמו' של קאנט, האדם יכול לדעת עליו רק שהוא נמצא, וזאת כמסקנה נגזרת מפעולותיו בטבע . כך, למשל, ר' בחיי : "שהבורא יתברך נעלם מכל נעלם ורחוק מכל רחוק מצד עצם כבודו אצלנו, לא ישיג השכל זולתי עניין מציאותו בלבד . . . ועל כן אנחנו צריכים לבקש מציאות הבורא יתברך מצד סימני מעשיו בברואים ויהיו לנו לראיות עליו, וכשתתקיים 988 . לנו מציאותו מן הדרך הזה אנחנו צריכים שנעמוד ולא נבקש במחשבותינו לדמותו" בדומה לכך אצל הרמב"ם : "ביארו בני אדם כולם העוברים והבאים, שהבורא יתעלה לא ישיגוהו הדעות, ולא ישיג מה הוא אלא הוא, ושהשגתו הוא הלֵּאוּת מתכלית השגתו . . . אמנם שאר מה שבא בספרי הנביאים ייקרא בעֲבוֹר ע...
אל הספר