פרק חמשה עשר: הנמנעות באחרית הפילוסופיה וראשית הקבלה

294 • מה שאלוהים לא יכול הפלא ופלא ! בניגוד לשאר ה"תנאים" שהתנו הפילוסופים עם אלוהיהם, תנאי זה אינו מעורר את חרונו של בעל העקידה כל עיקר . להיפך, חוק זה דווקא מוצא חן בעיניו מאד, עד שהוא בוחר בו כבסיס לדרשה שלמה בעניין חטא משה במי מריבה : כמו שלא יתואר היכולת האלוהי לעשות צלע מרובע שווה לקוטר, ולא לקבץ בין ההפכים בנושא אחד בעת אחד, כן לא יתואר בעשות אדם בדמותו וצלמו עד שלא יחטא כלל . . . 579 אותה תופעה מוצאים אנו גם אצל בן דורו ובן גילו של ן' עראמה, מנהיג יהודי ספרד בדור הגירוש, ר' יצחק אברבנאל . ה'חסיד' יוסף יעבץ מספר על השיעורים שהרצה אברבנאל בליסבון במורה הנבוכים, "ואחרי שהיה מפרש כוונת הרב באר היטב, היה אומר : זו 580 . אברבנאל למד ולימד פילוסופיה והעריץ את כוונת רבינו משה, לא כוונת משה רבינו" הרמב"ם, אבל ביקר אותו בחריפות כל אימת שלדעתו הביאה הפילוסופיה את הרמב"ם לסטות מן האמונה המקובלת, ובפרט שפך חרפות רבות על תלמידי הרמב"ם, מפרשיו וממשיכיו, שלדבריו סילפו את דברי הרמב"ם והמיטו על יהדות ספרד את חורבנה : "אנשים מתפלספים מבני עמנו השתדלו לבאר המעמד הנבחר על ההשגה העיונית . . . וכן שא...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים