532אחרית דבר אנו, כלומדיו, נקראים להיות ערניים לשינויים שבו ולחפש סימני התפתחות מסיפור אחד למשנהו . אנו לומדים לשים לב כאשר דמויות, מערכות יחסים ואתגרים מוסריים זורמים באפיק מסוים . אחר, בהמשך נתיבם הסוער לא אחת, הם מושהים, נבחנים מחדש ומנותבים שובַ לכיוונים חדשים . בצורת פרשנות זו, הכתובים עוברים סינון קבוע דרך הרגישויות, הנסיבות וההתנסויות המשתנות, וחושפים רבדי משמעות חדשים . תהליך זה מזכיר את אופיה הדינמי של התורה שבעל פה . חכמי התלמוד קיימו משא ומתן ממולח בין מלותיו של התנ"ך לבין השיקולים הפרגמטיים והמוסריים שהציגו הנסיבות ההיסטוריות המשתנות . לא פעם דומה כי התוצאה היא הצגת החוק באספקלריה חדשה, חתרנית, שלא כפי משמעותו הראשונית הפשוטה . באופן פרדוקסלי, דווקא הקריאות החדשניות הרבות, המאפיינות את התורה שבעל פה, שימשו תדיר כדי להבטיח את המשך הרלוונטיות של כתבי הקודש המקובעים . רק הודות לפרשנות חדשה וחתרנית ניתן היה להמשיך וליישם את החוק המקראי במציאות דינמית . באופן זה, פעם אחר פעם, משמרת החדשנות את המסורת . בכרך זה באתי לומר שכלומדי תנ"ך מסורים, איננו מצפים מן הסיפורים שבו לפחות ממה ש...
אל הספר