פרק ב: לידתו מחדש של היחיד: מגדל בבל והמיילדות העבריות

60 לא סוף פסוק סיפור יציאת מצרים, כפי שנראה, גם יחתור תחת סיפור מגדל בבל, כשהוא מגייס את העלילה הבסיסית שלו על מנת להגיע למסקנות חדשות ובלתי צפויות . בהמשך חתרני זה לסיפור בבל, במקום להיכנע לפיתוי שבהליכה בתלם, יתורו בני האדם אחרי משאבים פנימיים כדי להתנגד, ותוך כדי כך לגלות מחדש את אלוהים . סיפור מגדל בבל הוא אניגמטי . קבוצה של בני אדם שוחרי טוב לכאורה מבקשים לבנות מגדל "וראשו בשמים", כדי שיוכלו "לעשות להם שׁם" ולא לפוץ על פני כל הארץ . מסיבות שאינן מפורשות, מעשיהם מעוררים את חמת ה', וכתוצאה מכך פחדיהם הגדולים ביותרֵ מתממשים . אין הם מצליחים להשלים את המגדל, וה"שׁם" היחיד שדבק בהם הוא שם של בלבול ועמימות . בסופו של דבר, חרף כלֵ מאמציהם – הם באמתבגללמאמציהם, ובעצם, למרבה האירוניה,ֵ "נפוצים על פני כל הארץ" . בדיוק החטאמהוחטא נעשה ומבצעיו באו על עונשם הראוי . אך הזה ? האם זו בניית העיר והמגדל כשלעצמה ? המטרה הגרנדיוזית להגיע לשמים ? הרצון "לעשות שם" ולא לפוץ ? התחקותנו אחר טיבו המדויק של החטא תספק את המסד לפרק זה . בנבירתנו היסודית בקטע קצר זה, נשתמש בכלי הניתוח הספרותיים, עם דגש מיוחד על ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים