119 פרק 7 - הביולוגיה של הפעילות הגופנית המפתח לכיווץ השרירים, ומכאן לכל התפתחות התנועה עלי אדמות . בקטריות פיתחו מיטוכונדריה לפני שני מיליארד שנים לשריפת חמצן . לא לייצור אנרגיה, אלא כדי להיפטר מן החמצן שהסתנן באותו זמן לאטמוספירה והתגלה כחומר רעיל ביותר, כאז כן היום . הוא רעיל משום שהוא נפיץ ברמה המולקולרית . זאת הסיבה לכך שאש מתלקחת בעוצמה כשאתה מוסיף לה חמצן, ונכבית כשאתה מונע ממנה חמצן . היכולת לשרוף חמצן בתוך התאים היא שנותנת לבעלי-חיים את הכוח לנוע, אך חמצן חופשי הוא דבר מסוכן : הוא חורך חורים בדנ"א שלנו, ומביא למות תאים ובסופו של דבר לדברים כמו מחלת לב וסרטן . היות שאגירת חמצן ותפעולו הם עסק כה מסוכן, יש לנו מערכות לנטרול רעילותו של החמצן שפועלות ללא הרף כדי להגן עלינו . נוגדי-החמצון בפירות ובירקות שאנחנו אוכלים סופגים את החמצן החופשי הנותר ( לכן כדאי לאכול הרבה מהם ) , וכאשר כל המערכות האלה פועלות במרץ, אנחנו מסתדרים לא רע . לבקטריות לא היה שום דבר מכל אלה . במקום זאת הן השתמשו בחמצן כדי לשרוף את הסוכר במיטוכונדריה שלהן, וייצרו מים לא מזיקים ופחמן דו-חמצני כחומרי פליטה . לפני ...
אל הספר