אחרית דבר: על מוות וזיכרון

] 371 [ על מ וות וזיכרון לחץ בחזה", כאילו ליבו עומד לחדול לפעום . “אני יודע שזה לא יקרה", 60 רופא המשפחה שהוזעק למקום לא הרגיע אותה, “אבל זו תחושה מוזרה" . גילה כל רמז לבעיית לב, ורוזוולט נכנס למיטה . הוא לא התעורר . בן שישים היה . קריש דם הגיע לריאותיו ועצר את ליבו . ליד מיטתו נמצא פתק שבו הזכיר לעצמו להתקשר ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית ויל הייס ( Hays ) . בהנחייתו של רוזוולט עמד הייס לצאת למסע של עשרה ימים לוושינגטון להפגיש את נציגי השמרנים והפרוגרסיבים במפלגה הרפובליקנית לדיון בנושאי פנים . הפילוג של שנת 1912 יצר אי-אמון וסלידה בין שני הצדדים, ואלה לא נעלמו מאז . אילו ניתנה לרוזוולט הזדמנות נוספת להנהיג את המדינה, הוא התכוון להחזיר את המפלגה הרפובליקנית למעמדה כמפלגה הפרוגרסיבית של אייברהם לינקולן, להחזיר את “תחושת האחווה, הכבוד ההדדי, החובות המשותפות והאינטרסים המשותפים הנוצרת כאשר בני אדם טורחים להבין זה את זה 61 ולשלב ידיים למען מטרה משותפת" . החלום בהקיץ האחרון שלו, הביטוי של רצונו העז, כוּון לשנת 1920 , כאשר הקליידוסקופ שוב יסתובב, והתמונה תסתדר ותאפשר לו לשוב ולאחוז ברסן המנהי...  אל הספר