הנה אף שכהיום יש נתיבות ברזל ויכולים ליסע הרבה פרסאות ביום . מכל מקום לא מיקרי מהלך יום אחד . . . דאין משערין רק במה שהוא ע"פ דרכי הטבע לא ע"פ תחבולות שנתחדשו בזמננו . דאם לא כן, ישתנו דרכי התורה מדי יום ביום . . . כבר נתחדש עניין לופט באלאן [ כדור פורח ] . לשיטתו, באופן עקרוני אסור להלכה להגיב לפיתוחי הטכנולוגיה, שהרי בכל יום ממציאים חידושים טכנולוגיים נוספים וממילא ההלכה תידרש להשתנות ללא הרף . מן העבר השני, פסק בעל ערוך השולחן שמתנהלים לפי ההיגיון הבריא, ומאחר שכלי התחבורה מאפשרים להגיע מהר יותר ליעד, המדד לפסיקה הוא 769 זמן ההגעה הפוטנציאלי ולא המרחק : ונראה דעכשיו שנתרבו מסילות הברזל ונוסעים במהירות גדול מקרי מקום קרוב כל שביכולת לבא ביום אחד על המסילה, דזיל בתר טעמא . פיתוח המיקרוסקופ ואמצעי הראייה המשוכללים אפשרו לנו לגלות חיידקים ויצורים זעירים שלא יכולנו לראותם לפני כן . האם בשל כך נאסור לאכול מוצרי מזון שהותרו באכילה בעבר על אף הימצאותם של חרקים זעירים בלתי נראים לעין ? לגבי דין זה פוסק ערוך השולחן שההלכה גוברת על הטכנולוגיה, ויש להתעלם ממציאות חיידקים שאינם נראים לעין אף אם ...
אל הספר