של דברים אלו . גליליאו אמר, כי הטבע כתוב במשוואות מתמטיות . לא אגזים אם אומר, כי ההלכה כותבת בלשון המציאות המדעית המסודרת . אלא שאינטראקציה זו שבין הההלכה למדע עלולה ליצור קונפליקטים . עוד בימי התנאים התמודדו חכמים עם סתירות בין האופן "המדעי" שבו הם תפסו את העולם לבין הנחות המדע של חכמי אומות העולם, כפי שניתן להיווכח במדרש הפותח . מרתק לראות שלרבי יהודה הנשיא היה האומץ להודות בטעותם של חכמי ישראל ולקבל את דעתם של חכמי הגויים . לטענת רבי אברהם בן הרמב"ם, 731 זו הסיבה שהוא קיבל את התואר המיוחד "רבינו הקדוש" : ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא . עם זאת, לאורך הדורות צצו מחלוקות רבות בהלכה ביחס שבין עקרונות ההלכה לבין ממצאי המדע והרפואה . ננסה לבחון את הגישות השונות דרך כמה מקרי מבחן, מתוך מבט אל ההווה ולעבר העתיד . שלוש גישות שהן למעשה ארבע קיימות בקרב הפוסקים . הגישה הראשונה סוברת שלא ייתכן שחכמים יטעו . הגישה השנייה מקבלת את ממצאי המדע בטענה שחכמים לא התיימרו להיות מדענים . הגישה ...
אל הספר