6. בין פסיקה קהילתית לפסיקה ציבורית

אמר רבי יצחק : עיר אחת הייתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן . ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות 447 הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה" . 448 אחדסוגיה מרכזית בכללי הפסיקה היא ההליכה אחר "מרא דאתרא" ‑ רב המקום . המקורות המרכזיים ששימשו את הפוסקים להגדיר את סמכותו של הרב המקומי, הוא המדרש הפותח דיון זה ובו מובאות דוגמאות קיצוניות בסוגיות של שבת וכשרות ‑ סוגיות שבהן רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יוסי הגלילי פסקו בניגוד לדעת רוב החכמים . לפי דברי חז"ל, אנשי מקומם לא הלכו על פי דעת "הרוב" ‑ רוב החכמים, אלא לפי דעת "הרב" ‑ רב המקום . הגמרא מציינת זאת לשבח ולא לגנאי, כפי שעולה מהסיפור על מעלת אנשי עירו של רבי אליעזר שהיו נוהגים כמותו . סוגיית סמכותו 449 ונעסוק בה כאן בקצרה בהקשרו שלשל "המרא דאתרא" מסתעפת לכיוונים רבים הפרק ‑ המתח שבין חופש הפעולה של הפוסק לבין כללי פסיקת ההלכה . הזכרנו לעיל את תשובתו של הרשב"א המסכמת רבים מכללי הפסיקה . 450 בתשובה זו מתייחס הרשב"א גם לכוחו של מרא דאתרא : אבל אם היה רב אחד במקומם ולמדם, הן הולכים אחר דבריו . . . והנה במקומו של ר...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)