תורה שלמה של הלכות ודינים מורה לו את הדרך המוליכה אל ההוויה . . . משל, למה הדבר דומה ? למתימטיקאי הצר עולם אידיאלי, ומשתמש בו לשם קביעת יחס בינו לבין העולם הריאלי . . . לפי גישה זו, ההלכה היא אוסף של כללים ונוסחאות . הפוסק משול למדען או למתמטיקאי, המשתמש בנוסחאות בתוך המעבדה שלו, הרחק ממקום המפגש עם המציאות . דברים דומים על הניתוק לכאורה בין תהליך הפסיקה לבין המציאות, 355 כותב הרב בהמשך ספרו : משל למה הדבר דומה ? לפיסיקאי העוסק בנוסחאות מתימטיות, בחוקי המכניקה וכו' . . . הוא מצרף קו לקו צו לצו, מספר למספר, מחשב חשבונות סבוכים וחמורים המתבטאים בכמויות מתימטיות אידיאליות שלכאורה אין בהן כלום משירת העולם החי ומהוד הטבע הנהדר . נדמה לנו כאילו אין לכמויות הללו זיקה למציאות . דוגמה קיצונית לניתוק שבין מעבדת ההלכה לבין העולם הריאלי היא פרשות המופיעות בתורה כמו בן סורר ומורה, עיר הנדחת או בית מנוגע, פרשיות שלפי חז"ל לא היו ולא נבראו . הדיון התיאורטי בעליל של "דרוש וקבל שכר", מבטא ביתר שאת את היסוד האפריורי של ההלכה . התהליך העיוני של הפסיקה, והדרך שבה פוסע הפוסק משלב השאלה עד לשורה התחתונה, חש...
אל הספר