א ‑ להים חיים . ברם, בשונה ממצוות "לא תסור" ו"אחרי רבים להטות", בהן עסקנו לעיל, המושג "דעת תורה" מתייחס בדרך כלל לנושאים המצוים יותר בתחום האפור שאינו הלכתי לחלוטין . לעיתים, נמצא שימוש במושג זה כהדרכה שאינה קשורה כלל בהלכה כגון : עצה עסקית או רפואית מרב הנחשב גדול . פעמים רבות אנו מוצאים שימוש רב ב"דעת תורה" בכל הקשור לשאלות ציבוריות או פוליטיות . מהו המקור של השימוש העכשווי במושג "דעת תורה" ? האם יש לו תוקף אקוויוולנטי למצוות "לא תסור" ? ומה מעמדה של "דעת תורה" בדורנו ? הרמב"ם בהקדמתו לי"ד החזקה, מתאר את ההשתלשלות ההיסטורית של מנגנוני הפסיקה של ההנהגה הרבנית בעקבות תלאות הגלות . לפי הסברו של הרמב"ם, רבינא ורב אשי שחתמו את התלמוד, מציינים למעשה סוף תקופה של תקנות שפשטו בכלל ישראל . מני אז, התקנות והגזירות הן מקומיות יותר ולא פשטו בכל התפוצות : נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם . סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה . ושגזרו גזירות והתקינו התקנות והנהיגו מנהגות ופשטה גזירתם ותקנתם ומנהגותם בכל ישראל בכל מקומות מושבותם . ואחר בית דין של רב אשי . . . נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגי...
אל הספר