2. גבולות סמכות הפוסק

אמר רבא : בפניו ‑ אסור [ להורות הלכה ] וחייב מיתה, שלא בפניו ‑ אסור, ואין חייב מיתה . ושלא בפניו לא ? והא תניא, רבי אליעזר אומר : לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן . מאי דרוש ‑ "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח", אמרו : אף על פי שהאש יורדת מן השמים ‑ מצוה להביא מן ההדיוט . 198 לפי דברי הגמרא, רב אינו יכול לפסוק הלכה, כל עוד רבו חי וקיים בכל אתר 199 בעולם . יתרה מכך, אסור לרב לחלוק על רבו כפי שקובע רב חסדא : אמר רב חסדא, כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר : בהצותם על ה' . 200 וכך סיכם הרמב"ם את פרטי הדינים : איזהו חולק על רבו ? זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים ואע"פ שרבו במדינה אחרת, ואסור לאדם להורות בפני רבו לעולם, וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה . . . אבל לקבוע עצמו להוראה ולישב ולהורות לכל שואל אפילו הוא בסוף העולם ורבו בסוף העולם אסור לו להורות עד שימות רבו אלא אם כן נטל רשות מרבו, ולא כל מי שמת רבו מותר לו לישב ולהורות בתורה, אלא אם כן היה תלמיד שהגיע להוראה . עולה אפוא שאין רשות לרב לפסוק הלכה כל עוד רבו בחיים, אלא אם כן נתן לו רבו רשות לכך...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)