תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, הרי זה שוטה רשע וגס רוח, ועליו נאמר : כי רבים חללים הפילה : כל חכם שהגיע להוראה ואינו מורה, הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני רבים, ועליו נאמר : ועצומים כל הרוגיה : 178 על דבריו מוסיף הרמ"א : ותלמידים הקטנים הקופצים להורות ולישב בראש, להתגדל בפני עמי הארץ, מרבים מחלוקת ומחריבים העולם ומכבין נרה של תורה . מובן שלא כל אחד יכול להיות פוסק ונדרשת זהירות מרבית במינוי . ברם, מהם הקריטריונים למתן סמכות פסיקת הלכה ? האם גילו של הפוסק די בו כדי לשמש קנה מידה או שמא רמת ידיעותיו היא אבן הבוחן ? המדרש לעיל מגדיר את גיל ארבעים כנקודת זמן מתאימה, אך בהמשך הדברים המדרש מסייג ומציין שישנן אמות מידה נוספות והן מתייחסות להיקף ידיעותיו של הפוסק . כיצד אפוא מודדים את היקף ידיעותיו של הפוסק ? מהו מבחן הידע ? תשובה לכך 179 ניתן למצוא בגמרא במסכת שבת : אי זה הוא תלמיד חכמים ? כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר . למאי הלכתא ? למנוייה [ כלומר, לפי רמת הידע יתמנה לתפקיד מתאים ] . אי במסכתא ‑ באתריה [ אם הוא בקי במסכת בה הוא עוסק ‑ יתמנה במקומו ] ואי בכוליה תלמודא ‑ בריש מתיבתא [ אם ה...
אל הספר