והרי התורה אמרה : מדבר שקר תרחק ! ( שמות כג, ו ) אמרו להם בית הלל לבית שמאי : לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו ? הוי אומר : ישבחנו בעיניו . מכאן אמרו חכמים : לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות . 41 המשנה והתלמוד גדושים במחלוקות בין בית הלל לבית שמאי . הגם שבבית 42 נפסקהשמאי היו תלמידי חכמים גדולים יותר שהרי "בית שמאי מחדדי טפי", 43 ודעתם מעורבת עם הבריות . את הסיבהההלכה כבית הלל, שהיו נוחים ועלובים 44 לכך שנפסקה הלכה כמותם למרות נחיתותם בחוכמה, מסביר המהר"ל : הטעם שנתן בית שמאי מצד חדוד השכלי שהיו חריפים מאוד, הוא שקול כמו הטעם שנתן בית הלל רק כי הנעלבים ואינם עולבין . . . כי מדה זאת הוא מדת הפשיטות לגמרי, ולכך ראוים דבריו להלכה, כי ההלכה הוא שכל פשוט, והשכל נמשך אחר המדה שיש בו, וכאשר הוא נעלב יש לו מדת הפשיטות ונמשך אחר השכל הפשוט אשר הוא ראוי להלכה . לפי הסבר המהר"ל, תיאור חוכמתם של בית שמאי שקול לתיאור ענוותנותם של בית הלל . התחכום הרב של בית שמאי הוא הוא הסיבה שלא נפסקה הלכה כמותם, וזו גם הסיבה שנפסקה ההלכה כגישת בית הלל ‑ הפשוטה, הצנועה והעממית ....
אל הספר